אל המוקדים של קופות החולים וחדרי המיון מתנקזות תלונות מסוגים רבים ושונים. הנטייה בחדרי המיון היא לשחרר כמה שיותר מהר את החולה לביתו, ולהורות על המשך בירור במסגרת הקהילה.

לעיתים הטיפול בחדר המיון הינו רשלני, כאשר אין התייחסות ראויה לתלונות אקוטיות, שהטיפול המיידי בהן יכול להציל חיי אדם.

לעיתים פונה אדם לחדר המיון, ותלונותיו אינן זוכות לבדיקה ולמענה הראוי.

אותו אדם נשלח חזרה לביתו להמשך טיפול בקהילה, ואז מתרחש אירוע רפואי קיצוני, שניתן היה לאבחן ולטפל מבעוד מועד, ולמנוע מן המטופל את הנזק.

דוגמה אחת מני רבות הינה תלונות שלא נבדקות כראוי על ידי מומחה לנוירולוגיה, ואז מתרחש אירוע מוחי כגון אוטם או שבץ מוחי, או מפרצת, אשר רופא נוירולוג או נוירוכירורג מיומן ומקצועי היה צריך

לאבחן ולטפל בהם מוקדם ככל שניתן למניעת נזק בלתי-הפיך.

ג.ד. בן 60 אשר היה בעברו מעשן כבד פנה לחדר המיון בבית-חולים גדול במרכז הארץ. בגין הפרעה בדיבור ושוחרר מיידית לביתו.

מקץ יומיים פנה שוב לאותו חדר מיון עם תלונה על חוסר תחושה וחוסר שליטה ביד. התלונות לא נבדקו לעומקן. הצוות הרפואי לא ערך בדיקות חרף גורמי סיכון משמעותיים לאירוע מוחי.

מקץ יומיים נוספים לקה ג.ד. באירוע מוחי אשר הותיר אותו נכה, מרותק לכסא גלגלים ותלוי בעזרת הזולת בכל תפקודיו היומיומיים. משרדנו פעל לבירור נסיבות העדר איבחון במועד של האירוע המוחי ולפיצוי

הולם לנפגע.